The ultimate F word

 

jacek_yerka_7

My dear man, husband, best friend & lover is Fifty years old.

He is really 18 with 32 years of experience

3 (15)

He is love of my life, center of my universe.

A great vintage.

I love him more than I can express myself.

His birthday – is my happiness he is here with me on this beautiful journey.

2260078177_c2863d1f2c

 

so many things to do, to share, to experience, to love, to hug, to embrace to…live.

I can’t wait.

Happy birthday ma’ man!

pinkelip

זליגה

3 (1)אתמול נכנסה בי אישה עם זליגת רוע מהסוג היותר נחות ומביש שנתקלתי. זה היה כל כך נמוך ומטלטל שהמקום היחידי שחשבתי שאני יכולה להכיל אותה זה אולי בביוב השכונתי, וגם אז צריך לקרוא לשירותי השאיבה העירונים שינקו את הסתימה המסריחה שהשאירה את חותמה באוויר

כמה נמוך אדם יכול לרדת לחייו של אדם אחר רק על מנת להרגיש שהוא כביכול שווה משהו. הגעתי למסקנה שהכל נובע מחסרון הדעת. מה שאין לה או לכל אדם אחר עם המכנה המשותף הרחב והמסריח הזה. לא סתם תיקנו חכמינו את הברכה החמישית :

  אתה חונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה, חננו מאתך חכמה בינה ודעת

  לא פלא ששלמה המלך החכם באדם בחר בחכמה ולא במזל או עושר מופלג

מקור כל הרוע בעולם זה מחסרון חב”ד

יש לי מדבקה חדשה עבור זן זה של אנשים

raw sewage

פשוט צריך את המיומנות לא להתקל בהם יותר מדי. צריך להריח אותם מרחוק ולסמוך על החושים שלנו, הם אף פעם לא טועים

Steroids

13630389d9סוג של חלום.

הם משנים לך את תוואי החשיבה. לפעמים נראה שהכל העולם הואט על מנת לספוג אותו ביתר שאת. שומעת יותר טוב, רואה יותר חד, החיים מתקתקים בשניות, מקשיבה להלמות הלב של החיים עצמם. יש יותר רעש, כולם טרודים בהוויות הקטנטנות ולוקי הנחל שהקב”ה מציב בדרכם, חלקם מועדים, חלקם מחליקים, מעט עוצרים להתבונן ולהעריך מחדש או להתפעל ואחוז קטן יותר אף להנות

כשאני על סטרואידים יש לי חשק לחבק את החיים חזק יותר. הם כל כך יקרים. זה ההלמות שבתוך הלב, זה עצמות התפילה, זוהי האהבה שבפנים, להרגיש את משאבת הגוף שלך פועמת עם טעם של עוד.רוצה עוד ילדים לנשק, רוצה לזכות לראות את הנכדים שלי , רוצה לראות את הגן שלי פורח מחדש, רוצה להרגיש את הרוח והגשם על העור שלי, להקשיב עוד פעם לצחוק של ילדים, לציפורים, להתמוגג מהחתולים בחצר, ולשתות קפה חם טוב ומהביל עם אהובי

 רוצה לדבר עם אבא שלי, רוצה לנחם את אמא שלי, לצחוק עם האחיות שלי ולדעת שהדרך עוד ארוכה פתאום אני מוצאת זמן ואנרגיה לעשות מטלות שלא עלו בדעתי שנים, משנים את התמונה, משנים את המציאות, וזה לא נגמר, יש עוד כוחות, עוד אנרגיות, המחשבות גועשות, הגוף לא יכול להכיל את ההתפרצות הזאת, כל כך הרבה דברים לעשות והזמן זולג , איזה יוקר של שניות. אני יושבת להרגע מול המסך מסתכלת בתמונות של העולם, מנסה להכיל את כל הנופים וחושבת , החיים שלי הרבה יותר . עשירים מכל אדם אחר. הכל התכמת מול המסך. העולם אכן מתחת לאצבעות שלי

אינסומניה חברתי היקרה למסע הסטרואידים מחדדת את התמונה לשחור לבן.

מי אמר ששחור לבן זה

לא צבעוני

Caras Ionut Photography 11

 

ש נ ה

Photo-Manipulations-by-Caras-Ionut-009

ז”כ כסלו – שנה של אבי עליו השלום

כמו שרצה, ערב שבת קודש בתזמון מדויק פרשת מקץ, הלבישו את אבי בבגדים הכי יפים והכי חדשים והשיבו אותו בהיכל שמיועד לו, עם הכסא שלו, החברים החדשים שלו, והוא נכנס לעולם שכולו מלא בכבודו הודו ומלכותו של מלך מלכי המלכים, לומד , שומע תורה ומתבשם באשר אהבה נפשו ללא מצרים, ללא גבולות מחכה למשיח שיתגלה גם בעולם המעשה שלנו להתאחד שוב

זה לא פשוט לשחרר למימד אחר בתוך האבל, אבל נדמה שהעצבות מתפוגגת, זה יום שמח לאבא אומרים הספרים הקדושים, יום בו הכל ללא ספק ההתחלה היא חדשה

לשחרר באהבה את הזכרונות להרפות מהעקצוץ המטריד שהוא לא יבוא יותר במתכונת שהכרתי

המילים שלו חסרות לי, הזוית ראיה שלו, המבט שלו מאד חסר לי והצורה שהוא היה מבטיח לי שהכל בסופו של דבר עם קצת סבלנות מצידי יסתדר אם אני רק אנמיך קצת את האש שבוערת בי כל הזמן

יש אנשים שאין להם תחליף ואף פעם לא יהיה להם ואבא שלי הוא אחד מהם

בשבת לפנות בוקר חלמתי שהוא כיסה אותי בעוד שמיכה, למעלה מהשתיים שהיו כבר עלי, אני לא הבנתי למה אני צריכה עוד אבל הוא הרגיע אותי כמו שרק אבא יכול להרגיע שזה טוב

הרגשתי כל כך טוב בשבת בבוקר כפי שלא הרגשתי שנה

Rain of life

3התמונה הזו הזכירה לי את המצב העכשווי.  הפוגה. בין לבין, כמו טיפות הגשם שירדו על עלה יבש מקומט וכמעט שרוף. טיפות שמבטיחות חיות, מזכירות איך העלה פעם נראה, יפה, ירוק ומהדר את הגן בו צמח. כך אני מרגישה, שעדיין לא ברור אם החלמתי לגמרי מהסרטן הזה, אבל מה שברור שברוך השם אין כימו .ולא הקרנות, נשארו רק הצלקות והכאבים. סוג של נזק היקפי משני. מצחיק שדווקא הכאב מזכיר לי ביתר שאת כמה אני רוצה לחיות ואיך

החיים חזקים מהכל. הראיה משתנה לאחר המחלה, אין ספק

הרצון לטעום את החיים במלוא הדרם במלוא זיוום, לתפוס את הרגע ולהנציח אותו בפיקסלים. אחד הרגשות הכי חזקים היא רגע הקווי. לקוות שטיפות גשם החיים לא יזלגו מהר מדי ולא יעמעמו את הצבע… לשנן את כל התובנות שלמדתי תוך כדי ולנסות ליישם אותם אחת לאחת. להאמין בתובנות האלו שצמחו מתוך כאב, להאזין לקול הפנימי הזה שלי שהיה איתי שם ברגעים הכי חשוכים, ולנסות לחיות כמו שהבטחתי לעצמי.

לא מפחדת מעבודה קשה ולא מפחדת מהמציאות, רק רוצה להתחיל להריץ את הטיפה הזו של החיים

3 (3)