Double Life

? Double Life or Parallel worlds
לצורך הענין, פשוט תחליפו  את PlayStation עם מציאות וירטואלית.
(צריך למצוא לצמד המילים האלו כינוי אחר,ביטוי יותר מדי שמיש לטעמי, over used)
נושא שמטייל לי במח זה זמן מה, מכורח הנסיבות.
כולנו כאן נמצאים היום בשני עולמות (לפחות)  וכולנו חיים מציאות שלימה בעולמות האלו.
זה לא משנה איזו דמות לקחנו על עצמנו להיות, היא בסך הכל fragment מהאישיות שלנו.
ואנחנו אוהבים לחיות אותה כל פעם מחדש ולבחון את עצמינו דרכה עם הקהל שלנו והעולם שיצרנו.
ובכל עולם מקביל יש כללים שאנו מצייתים וחיים כלפיו, עם רצון כח תאווה תענוג …
וזה ממש לא משנה איך אנו מתפרנסים, מנכ”ל, מנתח מח, מורה לגיל הרך, אספן אומנות, אספן זבל , פוליטיקאי,  ושרת בבית הספר. בסופו של יום או תחילתו אנו נכנסים לדמות החדשה או דמויות שיצרנו וחיים מעבר למגבלות.
אז… תרשו לי להציג מספר שאלות..
יש חלק במדע היום שנקרא fringe science  שמנסה לתרגם את החלומות שלנו לפיקסלים ע”י התמרה של פולסים נוירונים לאותות אופטים.
עוד “מעט”, נגיע למצב שנוכל להקליט את החלומות שנבחר על dvd.
והנה נפתח עולם פראי חדש: עולם העריכה של התת מודע שלנו.
עד עכשיו הגישה היתה על ידי חלימה בלבד.
אין שליטה. למספר אנשים יש יכולת לשחזר את החלום אבל הוא נשאר סטטי.
ממחר או מחרתיים, נוכל על ידי בחירה לשמור את החלום וגם לשחק איתו.
להכנס אליו מתי שנרצה ולשנות את התסריט כל פעם מחדש.
נוכל לגעת בתת מודע ולעצב אותו, נוכל לחלוק אותו ולשתף אחרים בתפקידים שאנו מייעדים להם, נוכל לפתור בעיות ולהגיע להשגים שיעזרו לנו בעולם של הזיות לעשות דברים שלא יכולנו במגבלות הפיזיקליות או האמוציונאליות לעשות, לחוות. וכל זאת בלי הקרבה של שום דבר מאשר זמן מסך עם המח שלנו והתפוקה שלו….. באמת? אין הקרבות?
איזה חלום מתוק, או הזיה מופרעת?
האם אנחנו מרגישים טוב או על הקצה שהגבולות נמתחים?
האם השלב הבא  יהפוך אותנו לחברה שמוגדרת פסיכופטים עם רישיון?
מה יהיה ההבדל בינינו בעוד שנה לכל אותם אנשים שהיום שבויים במציאות המדומינת שלהם ומקבלים תרופות נגד הזיות בבתי רפואה לחולי נפש?  יש הבדל?
האם החיפוש המתמיד שלנו אחרי גירויים לחיות מציאות שונה ולמתוח את הגבולות יביאו אותנו להוזים שמנותקים כליל מהמציאות ?
האם המציאות היא לא בעצם העולם בו אנו חיים?
ואם אכן זוהי ההגדרה, מי החליט שמציאות מסוימת יותר ריאליסטית ממציאות אחרת?
האם פקטורים של כסף ופרנסה יהפכו להיות אבן בוחן לקיום מציאות?
(אפשר לתרץ גם את זה:  נוכל להתפרנס מהעולם הזה:- פסיכולוגים למציאות וירטואלית, אספני ציורים של החלומות שלכם עם הדפסים, תסריטים של חלומות שלכם ישירות לתעשית הקולנוע, מערכות יחסים להדפסה באמת מידה שלא יביישו שום סופר… להמשיך?)
אז האם הכל נמדד בסוף הדרך, באמרה :
“although I lived a double life at least i can say: I LIVED”
I wonder
באיזה עולמות תבחרו לחיות?

? Double Life or Parallel worlds   לצורך הענין, פשוט תחליפו  את PlayStation עם מציאות וירטואלית.(צריך למצוא לצמד המילים האלו כינוי אחר,ביטוי יותר מדי שמיש לטעמי, over used)נושא שמטייל לי במח זה זמן מה, מכורח הנסיבות.כולנו כאן נמצאים היום בשני עולמות (לפחות)  וכולנו חיים מציאות שלימה בעולמות האלו.זה לא משנה איזו דמות לקחנו על עצמנו להיות, היא בסך הכל fragment מהאישיות שלנו.ואנחנו אוהבים לחיות אותה כל פעם מחדש ולבחון את עצמינו דרכה עם הקהל שלנו והעולם שיצרנו. ובכל עולם מקביל יש כללים שאנו מצייתים וחיים כלפיו, עם רצון כח תאווה תענוג …וזה ממש לא משנה איך אנו מתפרנסים, מנכ”ל, מנתח מח, מורה לגיל הרך, אספן אומנות, אספן זבל , פוליטיקאי,  ושרת בבית הספר. בסופו של יום או תחילתו אנו נכנסים לדמות החדשה או דמויות שיצרנו וחיים מעבר למגבלות.אז… תרשו לי להציג מספר שאלות..יש חלק במדע היום שנקרא fringe science  שמנסה לתרגם את החלומות שלנו לפיקסלים ע”י התמרה של פולסים נוירונים לאותות אופטים.עוד “מעט”, נגיע למצב שנוכל להקליט את החלומות שנבחר על dvd. והנה נפתח עולם פראי חדש: עולם העריכה של התת מודע שלנו. עד עכשיו הגישה היתה על ידי חלימה בלבד.אין שליטה. למספר אנשים יש יכולת לשחזר את החלום אבל הוא נשאר סטטי.ממחר או מחרתיים, נוכל על ידי בחירה לשמור את החלום וגם לשחק איתו.להכנס אליו מתי שנרצה ולשנות את התסריט כל פעם מחדש.נוכל לגעת בתת מודע ולעצב אותו, נוכל לחלוק אותו ולשתף אחרים בתפקידים שאנו מייעדים להם, נוכל לפתור בעיות ולהגיע להשגים שיעזרו לנו בעולם של הזיות לעשות דברים שלא יכולנו במגבלות הפיזיקליות או האמוציונאליות לעשות, לחוות. וכל זאת בלי הקרבה של שום דבר מאשר זמן מסך עם המח שלנו והתפוקה שלו….. באמת? אין הקרבות?איזה חלום מתוק, או הזיה מופרעת?האם אנחנו מרגישים טוב או על הקצה שהגבולות נמתחים? האם השלב הבא  יהפוך אותנו לחברה שמוגדרת פסיכופטים עם רישיון?מה יהיה ההבדל בינינו בעוד שנה לכל אותם אנשים שהיום שבויים במציאות המדומינת שלהם ומקבלים תרופות נגד הזיות בבתי רפואה לחולי נפש?  יש הבדל? האם החיפוש המתמיד שלנו אחרי גירויים לחיות מציאות שונה ולמתוח את הגבולות יביאו אותנו להוזים שמנותקים כליל מהמציאות ?האם המציאות היא לא בעצם העולם בו אנו חיים?ואם אכן זוהי ההגדרה, מי החליט שמציאות מסוימת יותר ריאליסטית ממציאות אחרת? האם פקטורים של כסף ופרנסה יהפכו להיות אבן בוחן לקיום מציאות? (אפשר לתרץ גם את זה:  נוכל להתפרנס מהעולם הזה:- פסיכולוגים למציאות וירטואלית, אספני ציורים של החלומות שלכם עם הדפסים, תסריטים של חלומות שלכם ישירות לתעשית הקולנוע, מערכות יחסים להדפסה באמת מידה שלא יביישו שום סופר… להמשיך?)
אז האם הכל נמדד בסוף הדרך, באמרה : ”although I lived a double life at least i can say: I LIVED”  I wonder באיזה עולמות תבחרו לחיות?

פורסם לראשונה כאן

http://cafe.themarker.com/post/803531/

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>