It’s all about Timing

3 (13)לאחרונה מאד קשה לי. כמו המשל לטיפוס על קיר חלק. אני יודעת שאני צריכה/חייבת לעבור את הקיר כדי להמשיך בחיים. אם זה להמשיך את מה שהיה או להתחיל מערכת חדשה על כל פנים איני יכולה להמשיך להשאר בנקודה בה אני נמצאת. רק שהזמן, והמסע עשו את שלהם ואני לא מסוגלת לטפס. גם כשחשבתי שהתחלתי מעדתי והחלקתי. ברגעים האלו הייאוש, הצד האפל, הדיכאון כל אותם שמות מוכרים מרימים את ראשם ונדים בעצב…אין מה לעשות. “אין כח”. מתפללת לה’ בכל הדרכים שלמדתי וחוצבת אפילו דרך חדשה, תן סימן אבא, תן אות, תדריך. בכל שפה, בכל דקה פנויה ממחשבה ביממה, בין כאב אחד למשנהו, בין אכזבה אחת לחברתה.. הכל שקט. אולי זה שיעור של שקט

“ויהי מקץ שנתיים ימים”, (בראשית מא, א). אומר המדרש: (איוב כח, ג’) קץ שם לחשך, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפלה…זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ, חלם פרעה חלום. סובב ומסובב והסיבה עצמה.

לכאורה, סיכויו של יוסף הצדיק להשתחרר היו אפסיים. עבד זנוח ושכוח בבור הכלא האפל, בלי ידידים ובלי בני משפחה שמסגלים להפעיל עבורו קשרים, לחצים או פרוטקציות. אפילו שר המשקים שהיה בעבורו כמו קרן אור של תקוה יחידה, שכח אותו. כביכול, היאוש מתבקש. אבל אז, השתנה הכל בבת אחת. לאחר שנתים נזכרו בו פתאום, ואז ישנו מהפך בקצב החיים –  והריצוהו מן הבור,  בקצב בלתי נשלט הוא הופך למשנה למלך. אין זמן, אין זמן … איפה הארנב הלבן

אומר בעל ה”חפץ חיים” – לכל זמן, וכשמגיע קץ הזמן המיועד, הן לטוב והן למוטב, אין הקב”ה מתמהמה אף רגע אחד יותר. מדרש תנחומא אומר – מפני שכל דבר ודבר שיוצא מפי הקב”ה בקצבה הוא נותן. לחמה נתן קץ, שנאמר מקצה השמים מוצאו, לשמים אף קץ שנאמר ולמקצה השמים ועד קצה השמים, לארץ נתן קץ שנאמר בורא קצות הארץ, ליציאת מצרים נתן קץ, שנאמרר ויהי מקץ שלושים שנה, לחושך נתן קץ, שנאמר קץ שם לחשך..בעולמנו הכל מדוד ומוגבל, אין דבר שנמשך לנצח. אף לסבל הגדול ביותר יש סוף. לכל דבר יש זמן, ואם הוא עדין לא הגיע, לא תועיל שום השתדלות, וכאשר הוא מגיע – לא עוצר בעדו שום עכוב.

כמה שלוות נפש יכולה להיות בנחלתי לו הדברים היו אצלי לא רק בגדר ידיעה אלא בהפנמה בתוך ליבי, עצמותי ונשמתי. אם הייתי בטוחה שאם עדין לא קיבלתי את הישועה שיחלתי ומצפה אני לה – פירוש הדבר שעדיין לא הגיע הזמן.

אמונה ובטחון, בטחון ואמונה. והרבה. הידיעה שלכל ענין , עיכוב, זמן יש תכלית.

איך אמר בעל חובת הלבבות בשער הבטחון, “שיהיה ברור לנו כל לכל הברואים שבעולם הזה יש גבול מסוים לכמותם, איכותם , זמנם ומקומם. על גבולות אלו שגזר הבורא יתברך אי אפשר להוסיף ולא לגרוע. אי אפשר להרבות את מה שהבורא גזר עליו שיהיה מעט, ולא למעט את מה שהבורא גזר שיהיה הרבה, אין מי שיכול לאחר את מה שהבורא הקדים ולא להקדים את מה שהבורא גזר שיהיה מאוחר.” לא רק למקום ולאנשים יש גבול גם לזמן. והכל מדויק

מסתבר שאין טעם ואין יכולת לדחוף את הרכבת…מפני שהכל לטובה. צריך עוד תפילה ואמונה. אמונה תמימה שאבא עושה את הכל לטובתי. שיעור נוסף

asia-travel-photography-weerapong-chaipuck-2

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>